ניתן לנווט גם באמצעות חיצי המקלדת
ארז קומרובסקי
כשחזרתי מלימודי הבישול בפריז, התחלתי לעשות קייטרינג מהבית של הורי ואח"כ עשיתי מטבח במרפסת של הדירה בפאיירברג. קראתי לקייטרינג "הסטודיו לבישול פוטוריסטי", כי באותה תקופה התעסקתי בספר הבישול הפוטוריסטי של מרינטי- אומן איטלקי בראשית המאה העשרים שהתעסק בחדש, בשבירת מוסכמות קולינריות ואומנותיות.
האמנתי שצריך לחדש בכל צלחת, שצריך לעשות פרובוקציות קולינריות כדי שהמסר האומנותי שלי יעבור לסועד. הייתי צעיר. היה זה סוג של התבגרות מקצועית, רציתי להדהים ולרתק. רציתי לזעזע לפעמים.
ברבות השנים התעדנתי, הבנתי שמה שחשוב זה לא האגו שלי אלא הזדהות והטעם של מה שאני מבשל איתו. הבנתי שחומרי הגלם והעדינות שבטיפול בהם יותר חשובים מהאישיות שלי כטבח. הבנתי שלא צריך להדהים, צריך לקלוע לאמת או לפחות לנסות להתקרב אליה.
אם בתחילת דרכי התעסקתי בדברים נדירים היום אני עובד עם ירקות יומיומיים ומנסה להוציא עוד טעם חדש שלא גיליתי בהם, ומשתדל לא להאפיל על טעמם הטבעי. אני מתמחה בירקות כבר הרבה שנים ועכשיו מצאתי את הדרך להתחיל לבשל אותם כבר בערוגה, עוד כשהם באדמה.
חוץ מירקות אני מתעסק כמובן גם באפיית לחמים ופוקצ'ות בטאבון הבוץ שבניתי בשטח ביתי ובו אני צולה גם גדיים, טלאים ושאר מיני בשרים שגדלים באופן טבעי לגמרי פה בגליל העליון.
עברתי למתת בסוף 2006 ומאז אני משקיע את מירב מרצי בבישולים אורגניים ובלימוד אנשים שאוהבים אוכל, איך אפשר לבשל טוב יותר ובקלות רבה יחסית.
תגובות גולשים